מה שהייתה חלק מכמעט כל רשת שם, שרת WINS היה דרישה בעבר. אבל, האם זה עדיין נחוץ היום?
במאמר זה, תלמד קצת על WINS, למה הוא משמש כדי להבין אם בכלל עדיין נדרש השרת WINS הישן שצמוד לרשת שלך.
כדי להבין WINS, עליך להבין את NetBIOS
המחשבים תקשורת באמצעות פרוטוקולים כמו TCP/IP באמצעות סכמות מספרים דרך כתובות IP. כדי למנוע צורך לזכור את כל המספרים האלה, נוצרה שיטה ל"תייג" את כתובות ה-IP האלה עם שמות. על ידי הקצאת שמות לכל מחשב ברשת, ניתן היה לנהל אותם הרבה יותר קל.
אחת הדרכים הראשונות למפות שמות לכתובות IP הייתה מערכת ה-NetBIOS. NetBIOS או, בדיוק יותר, NetBIOS מעל TCP/IP או NetBT הוא שירות הפועל בשכבת ההפעלה של ה-OSI מודל ופועל על פרוטוקול TCP/IP כדי לקדם זיהוי ותקשורת בין התקנים ברשת.
שמו שלך: NetBT פתר את השמות מעל רשת על ידי שליחת הודעות שאילתה כדורסמים דרך TCP/IP. NetBIOS, במיוחד, הוא לא ניתן לניתוב. הפתרון של שמות NetBIOS לא יכול לקרות מעבר לרשתות מרובות. כדי לתקן זאת, Microsoft פיתחה שירות שמות NetBIOS או מה שרובם קוראים לו WINS לפתרון שמות דרך רשתות מזורזות.
NetBIOS —> WINS
NetBIOS חווה בעיקר בעיה גדולה; אי אפשר היה לנתב אותו לרשתות אחרות. חברות התחילו לצרכים רשתות רבות כדי לקטע את תעבורת התנועה ו-NetBIOS לא יכול להיות מנותב בין רשתות אלו. מה לעשות? להציע פרוטוקול חדש; שירות שמות האינטרנט של Windows (WINS).
באמצעות שימוש ב-WINS, מנהלי מערכת יכולים כעת למזר מידע על שמות ברשתות כי הוא תלוי בפרוטוקול TCP/IP. אם מנהלי מערכת השתמשו ב-WINS, הם גם יש להם מקום מרכזי שבו כל המחשבים יכולים לרשום את שמותיהם וכתובות ה-IP שלהם.
איך שרתי WINS (וגם לקוחות) עובדים
WINS הוא מערכת לקוח-שרת הכוללת שני רכיבים עיקריים; הלקוח של WINS הרץ על מחשב Windows ושרת WINS שמארח מסד נתונים עם רשומות שונות היוצגות ייצוגיות של שמות מאחסונים.
רישום ופתרון הלקוח
פעם ששרת WINS זמין ברשת ללקוחות להשתמש בו, הלקוחות פועלים עם השרת בשלושה שיטות עיקריות; הקצאה, רישום ופתרון שמות.
הקצאת לקוח
כדי להצטרף לתהליך הפתרון שמות WINS, יש למחשב בו פועל מערכת Windows לדעת בראשונה איזה שרת WINS הוא הולך לתקשר איתו. כדי לעשות זאת, המחשב בו פועל מערכת Windows (לקוח WINS) מוקצה שרת WINS באופן ידני או דרך DHCP.
לאחר שהוצב אל שרת WINS, הלקוח מנסה להירשם לעצמו בשרת וכך יוצר המארח שם מארח להתאמת כתובת IP במסד הנתונים של WINS.
רישום לקוח
כאשר לקוח WIN ראשונה נכנס לאונליין, הוא ישלח בקשה לאישור כי הוא מחזיק בשם מארח ייחודי. שלב זה הוא נחוץ כדי למנוע כפילות שמות. כאשר לא נמצא שם אחר ברשת, הלקוח יירשם לעצמו במסד הנתונים של WINS.
פתרון שמות לקוח
לאחר זמן מסוים לאחר שכל לקוחות WINS קיבלו את השרת WINS להפניה אליו ונרשמו לעצמם, כל הלקוחות יכולים לפתור את כל השמות של לקוחות אחרים דרך פתרון שמות אפילו ברשתות שונות. הם מבצעים פתרון שמות זה על ידי שאילתת השם NetBIOS לשרת WINS ומגיבים לבקשות עם כתובות IP נכונות של המכונות הספציפיות.
- לקוחות שהוסרו מהרשת ישוחררו בסופו של דבר ממסד הנתונים של WINS במשימה שנקראת tombstoning.
שיבוץ שרת
אקוסיסטם WINS אינו מוגבל רק לתקשורת בין לקוחות רבים לשרת WINS יחיד. רשתות רבות עדיין שומרות על שרתי WINS רבים שמשקפים רשומות במסד נתונים אל שרתי WINS אחרים דרך שותפי השקפה.
A WINS replication partner can be either configured in a pull or push manner. Pull replication partners request updated database records from Push partners. These requests occur every 15 minutes or in response to an update notification from a Push partner.
ברשת גדולה, עליך להגדיר את כל שרי ה-WINS כשותפי גרירה ודחיפה כדי לספק רשומות במסד נתונים מעודכנות לכל שרי ה-WINS ברשת.
הגבלות של WINS
אף ש-WINS, לפני זמן רב, סייע בהמרה של ארגונים מהבסיס של פתרון לא ניתן להסרה של NetBIOS אל פתרון יציב וניתן להרחבה, הוא כיום מיושן ונחשב לירושה. למה? בעיקר DNS.
WINS הציע שם מרחב שטוח שדרוש להשתמש בשם רק פעם אחת ברשת. החסרון הוא שהוא לא פעל טוב מדי ברשתות גדולות.
בנוסף, אף ש-WINS מציע אפשרויות של שקפפות לצורך אי-זמינות, זה יכול להוביל למערכת היא יתרה מידי מורכבת ומייצרת בעיות בטיפול.
WINS או לא WINS?
לפני עשורים, לקוחות Windows זיהו מכשירי רשת לפי שמות ה-NetBIOS שלהם, ולכן הייתה צורך ב-WINS. אבל בימינו, WINS אינו נדרש על מכונות מודרניות החל מ-Windows 2000.
קיימות ארגונים שעדיין מריצים אפליקציות ישנות כמו Microsoft Systems Management Server (SMS) או Microsoft BackOffice Server עבור הגדרות דואר מתקדם עבור לקוח/שרת, ולכן עשוי להיות עדיין צורך ב-WINS.
WINS היא טכנולוגיה מיושנת שמיקרוסופט הפסיקה לתמות למענה לפניות בעדיפות של פרוטוקולים אחרים כמו DNS, המתאימים יותר לפתרון שמות בסביבות הרצת Windows Servers 2000 ומעלה.
אך, אם עליך לתמוך בשרתי Windows NT וביישומי תחנת עבודה, עשוי להיות צורך בו.